החלטה בתיק ב"ל 8956-07-11

1.         לפניי בקשה מטעם התובעת - אימאן אבו גמאע (להלן - המבקשת) למשלוח שאלות הבהרה למומחה הרפואי, ד"ר אורי בלקנשטיין (להלן - המומחה). 

2.         הנתבע- המוסד לביטוח לאומי (להלן - המשיב) מתנגד להצגת שאלות ההבהרה.

3.         למען שלמות התמונה יצויין כי המבקשת איננה מיוצגת וכי הגישה מסמך הנקרא "שאלות הבהרה" מבלי שנימקה או פירטה את נחיצותן של השאלות אלא הסתפקה בכתיבתן של השאלות המבוקשות בלבד. 

4.         עמדתו של המשיב הינה כדלקמן -

א.         חוות דעתו של המומחה ברורה, חד משמעית ומפורטת. השאלות המבוקשות אינן רלוונטיות ואינן מכוונות כדי להבהיר את חוות הדעת או להשלימה.

ב.         המשיב מתנגד להצגת שאלה א' למומחה שכן המומחה מציין כי התובעת "סבלה מחבלה בגב התחתון", אלא שלדעתו אין קשר בין אותה מכה/חבלה לבין אי הכושר שנגרם לתובעת לאחר מכן. בסופו של דבר, מחוות הדעת עולה כי לתובעת לא נגרם כל נזק.

ג.          המשיב מתנגד להצגת שאלה ב' למומחה בנימוק שאין מקום לעסוק בניחושים וספקולציות באשר לכוונות הנסתרות לכאורה של המומחה. בשללו את הקשר הסיבתי, אין חובה על המומחה להצביע על הגורם שבעטיו כן נגרם לכאורה אי הכושר.

ד.         המשיב מתנגד להצגת שאלה ג' למומחה. השאלה לא מנוסחת באופן ברור ולא ברור מה מבקשת המבקשת להבהיר באמצעות שאלה זו.

ה.         המשיב מתנגד להצגת שאלה ד' למומחה. על פי ההלכה הפסוקה המומחה אינו חייב להצביע על מקור אחר לליקוי ודי בכך שהוא שולל את הקשר הסיבתי בין העבודה לבין הפגיעה.

ו.          המשיב מתנגד להצגת שאלה ה' למומחה. לא ברור מאין שאבה המבקשת את הנתון בדבר "הגבלה בתנועות הגב התחתון", ומכל מקום אין קשר סיבתי בין האירוע מיום 3.11.10 לבין אי הכושר שנגרם למבקשת.

ז.          המשיב מתנגד להצגת שאלה ו' למומחה. אין רלוונטיות לשאלה האם המבקשת תזדקק לטיפול רפואי או שיקומי בעתיד שכן המומחה שלל כל קשר סיבתי בין האירוע לבין אי כושרה של המבקשת לעבודה, ומחוות דעתו עולה כי לא נגרם כל נזק כתוצאה מן האירוע.

ח.         המשיב מתנגד להצגת שאלה ז' למומחה. השאלה לא מנוסחת באופן ברור ולא ברור מה מבקשת המבקשת להבהיר באמצעות שאלה זו. לא ברור כיצד המומחה אמור להסביר "על מה הסתמך" בקביעתו.

ט.         המשיב מתנגד להצגת שאלה ח' למומחה. מקריאת השאלה עולה כי המבקשת לא הבינה נכון את האמור בחוות הדעת. המומחה קבע כי אי כושרה "רחוק" ממועד האירוע, אין כל רלוונטיות למועד תחילת העבודה.

י.          המשיב מתנגד להצגת שאלה ט' למומחה. מודבר בשאלה כללית וגורפת ואין בה כדי להבהיר ולהשלים את חוות הדעת.

יא.        המשיב מתנגד להצגת שאלה י' למומחה. המומחה לא צריך להצביע על חבלות אחרות או על גורמים אחרים שהסבו למבקשת אי כושר.

יב.        המשיב מתנגד להצגת שאלה יא' למומחה. השאלה האמורה מושתת על נתונים העומדים בסתירה לעובדות המוסכמות ואין מקום להציגה. 

5.         כאשר מתעוררת מחלוקת רפואית בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, לרבות בדבר קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של תובע לבין מחלה בה לקה, נוהגים בתי הדין לעבודה למנות מומחה-יועץ רפואי מטעמם, על מנת שיחווה דעתו בדבר הקשר הסיבתי האמור (לפירוט ר' הנחיות נשיא בית הדין הארצי בעניין מומחים - יועצים רפואיים, כפי שעודכנו לאחרונה ביום 13.4.2010). בהתאם להנחיות, המומחה הרפואי מחווה את דעתו על סמך המסמכים הרפואיים, בלא בדיקה פיזית של התובע למעט במקרים חריגים, ומבלי שמתאפשרת - בדרך כלל - חקירתו הנגדית של המומחה (ראו הנחיה 14(ד) להנחיות לעיל).  כתחליף לחקירה הנגדית, מתאפשרת לצדדים הפניית שאלות הבהרה בכתב למומחה הרפואי (שם).

6.         בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת, הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה - בין היתר - של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו/0-4 המוסד לביטוח לאומי נ' מרדכי מחבובי, פד"ע ז'  368) האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו/0-139 דן יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (להלן - עניין יצחק)); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.

עוד נקבע, כי "אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן" (עניין יצחק), ולכן " יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" (עב"ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי נ' יעקב בן סימון, מיום 8.3.2010).